מפוחית עכשיו!- מאמר בהמשכים מאת גיא דגן- חלק א

מקס ומוריץ. צילי וגילי. כפתור ופרח. חזיז ורעם. בלוז ומפוחית. אי אפשר להפריד את השניים האלה – המפוחית היא אחד התבלינים הסודיים של הבלוז, ואין שום דבר כמוה (או אם תרשו לי להשאיל אמרה מתחום התעופה: את הצליל של מפוחית יכולה להחליף רק מפוחית אחרת). אנחנו שמחים להביא לכם סדרת מאמרים על המפוחית, מאת “הרמוניקה” גיא דגן – מבכירי נגני המפוחית בארץ. בילוי נעים!

אילן

 

 


קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, ניגנתי מפוחית

וידוי של נגן מפוחית

-הקדמה

מפוחית בלוז זה דרך חיים. המפוחית היא הזן שלי, הטאו שלי, היין והיאנג, המדיטציה והוויפאסנה, התפילין, הקידוש, התחביב שלי ומטה לחמי, מכון הכושר שלי וכלי התקשורת לעולם. לא רואה את חיי בלעדיה, ולא תתפוס אותי בלי מפוחית עליי. מזל שלא בחרתי בקונטרבס...

בחרתי? נאיבי לחשוב שאני הוא זה שבחר בה. לעתים יש תחושה שזה בדיוק ההיפך- המפוחית בחרה בי. לכלי הזה יש קארמה משלו.

אבל היא לא הכלי הראשון שלי. עוד אחזור לכך בהמשך.

בהמשך אשתדל לתאר כיצד משתלבת המפוחית בחיי שלי בהווה, בצל תפקידה ההסטורי בעבר בהתפתחות המוסיקה מן המוסיקה העממית ועד לפופ לרוק ואר-אנ-בי בן זמננו.

 

 

 

 

צחצחתי שיניים, ניגנתי מפוחית, נתתי שיעור

א.  הוראה –

דור חדש קם מול עינינו

אחת המשימות שראיתי לנגד עיניי כשהתחלתי ללמד מפוחית, בין אם זו מפוחית בלוז ובין אם מפוחית כרומטית, הייתה להקנות כלים לדור אחר וסקרן שאינו נחשף דיו ואינו מכיר את המוסיקה הזו, לתת לו מצפן שיכוון אותו לציוני דרך מוסיקליים בדרך להבנה עמוקה של הסגנון, כפי שהוא מתבטא בכלי זה. ואכן תענוג לראות בכל פעם עיניים נדלקות באור חדש למשמע פראזה מוסיקלית חדשה ולא מוכרת, משהו עם נשמה, היוצאת מהלב ומהמפוחית. גם האזנה מודרכת למוסיקה הינה חלק חשוב מתוך משימת ההיכרות. מהאזנה לנגינת המאסטרים הגדולים של עולם מפוחית הבלוז לומדים יותר מכל מורה. אני עדיין מגלה בכל האזנה לאמנים כגון ביג וולטר או סוני טרי דברים חדשים על הכלי ועל מוסיקה בכלל.

 

Big Walter Horton

 

 

 

 

שתיתי, שטפתי פנים, יצאתי לבלאנס

ב. הופעה-

הבלוז כאומנות במה חיה ונושמת

כל ערכו של הבלוז וחיוניותו נמצא בעצם היותו דבר חי ונושם, חם, משתנה מהופעה להופעה, משיר לשיר ומרגע לרגע. זהו סוד קסמו וסוד הישרדותו בעולם דיגיטלי אלקטרוני קר. כי מה כבר יש לנו שם? לא הרמוניות מתוסבכות, לא מילים עמוקות ולא מהלכים מלודיים מתוחכמים. רק אדם עומד מול קהל על במה, מספר סיפור קטן, מאחוריו חברים שתומכים ונותנים לו את הרקע האוירה הנכונה לעשות כן. זה הכי חשוף ולכן גם הכי דורש. תמיד ראיתי באומנות זו כלי אולטימטיבי של אומן מבצע להביע את עצמו בצורה המלאה ביותר. אין הופעה אחת שדומה לשנייה, אין שיר שמבוצע באותה הדרך פעמיים, ולעולם אין קטע סולו החוזר על עצמו.

קצת על המפוחית ככלי סולו, ליווי, וכלי קצב: הכלי הזה יכול לעשות הכל- ללוות כלים אחרים על הבמה, כמו גם לנגן סולו או לתת תפקיד פרקאסיבי, כלומר דגשים קצביים. ההרכב בו אני מנגן מורכב מארבעה כלים ושירה בלבד. לכן יש ערך רב לשליטה של נגן המפוחית בכל רזי הכלי כדי למלא מקום כלים חסרים כמו קלידים או גיטרה שנייה. מפוחית מוגברת יכולה להישמע כגיטרה חשמלית או סקסופון, וכשהיא מלווה אקורדים- ממש כמו אורגן חשמלי.

Sonny Boy Williamson

 

 

 

אכלתי, שתיתי, קפצתי לאולפן

ג. הקלטה-

“חלקנו בנצח” אז והיום

לא מעט יוצא לי להשתתף כנגן מפוחית בהקלטות אולפן עם אומנים שונים, מסגנונות שונים, החל מרוק דרך פולק, היפ הופ וכלה במזרחי. באולפן הקלטות קיימת עשייה יצירתית מסוג אחר, אופציה להפתח לסגנונות מוסיקליים נוספים בשילוב עם בלוז, וכמובן ההזדמנות להיות מונצח. מאז המצאת התקליט השכילו רואי העתיד להעלות על ויניל את קולותיהם של אומנים שחלקם כבר לא איתנו. בזכות הקלטות כגון אלה קמים דורות חדשים של חובבי הז’אנר, לומדים את הקיים ומוסיפים עליו משלהם.

Green Bullet – מיקרופון למפוחית

 

 

 

 

יצאתי לרכיבת אופניים, התקלחתי, ניגשתי להתאמן

ד. זן ואומנות אחזקת המפוחית:)

חוץ מקצת מזל, כישרון וסקרנות, יש הרבה עבודה קשה בדרך להצלחה, וזה נכון בכל דבר שתבחר לעשותו. משמעת עצמית והתמדה- כמו בכל דבר שמקדישים את עצמך לו- היא הדרך להשגת הדבר. ראו בכך קריאה נרגשת עבר כל מי שאי פעם רצה בכך ולא פנה להשיג זאת, מסיבות שונות ומשונות- לקום ולעשות מעשה. כל נגן שמכבד את עצמו חייב להתאמן כל יום, לחרוש על תרגילי יסוד ולשנן סולמות מוסיקליים. ואם הזמן מתיר- ללמוד כל יום “דף גמרא” נוסף- ללמוד סולו חדש של אחד מגאוני המפוחי העולמיים, או פראזה מתוך ספר-דיסק של הדגמות כיתת אומן. ובסוף היום, יש לדאוג לנקיון הכלי כמו שמנקים את העוזי בצבא, חלק חלק. ומכיוון שכל נגן מפוחית אוסף מצבור נאה של מפוחיות בסולמות/וכוונונים שונים, המלאכה כפולה ומכופלת…

עד כאן להפעם. בפעם הבאה ב”מפוחית עכשיו!”- למה דווקא מפוחית? סיפור אישי, וגם: היהודי והמפוחית: משמואל גוגול ועד פול באטרפילד.

 

שלכם,

גיא דגן