טקסס בלוז

אחרי שעשינו כבוד (לעצמי) עם הדלתא בלוז, נעשה כבוד לשכן – טקסס בלוז.

הבלוז של טקסס צמח מתוך הקהילות השחורות שעבדו בשדות הנפט ובחוות. הבלוז שלהם התחיל להתבדל באמצע שנות ה-20 (של המאה הקודמת יעני), עם צלילי גיטרה שנשמעו פחות כמו ליווי של השירה ויותר כמו תוספת לשירה, מעין הרחבה שלה. את ההשראה הנוספת לקחו הטקסנים מהקאנטרי-בלוז, שנבדל בין השאר במילות השירים – פחות ציניות ויותר מתקתקות. בניגוד לסגנונות אחרים שם מתנהלים ויכוחים גדולים על מי “האבא” של הסגנון, נראה שבטקסס זה ברור לכולם: אלה היו השנים של בליינד למון ג’פרסון – איש בלוז עדין שנולד עיוור, גיטריסט גדול ועם קול כך גבוה שנדמה שלא רק עיניים חסרות לו. למרות שהשם שלו לא נשמע הרבה, ההשפעה שלו עצומה גם על המוזיקאים של היום.

Blind Lemon Jefferson

לאחר מלחמת העולם השניה החל השלב הבא בהתפתחות הטקסס בלוז, כשנולד הכלי המוביל: גיטרה חשמלית. הטקסס בלוז המשיך את המסורת של גיטרה שהיא יותר LEAD מ-RHYTHM (כלומר פחות מלווה את השירה ויותר מתבלטת בפני עצמה), תוך שימוש מובלט בצלילים בודדים (להבדיל מאקורדים) ופאוור קורדס (למוזיקאים שבינינו), אם כי ההבדל במילות השירים הלך ונעלם ושירי טקסס בלוז רבים כתובים בציניות האופיינית לבלוז של הדלתא. למעשה, האייקון של הטקסס בלוז, לייטנינג הופקינס זצ”ל היה תמלילן דגול וההומור שיחק תפקיד חשוב במוזיקה שלו. הרבה מושי לא תמצאו אצלו.

כל זה נשמע מוכר? יש לזה סיבה טובה. הטקסס בלוז הוא החוליה החסרה בין הבלוז לבין הרוק, וכמה אומנים של טקסס בלוז נחשבים גם לאנשי רוק (ג’ניס ג’ופלין, ZZ TOP, סטיבי ריי ווהן…). מה שמזכיר שוב את כותרת האתר – Blues is the roots, everything else is the fruits.

Janis Joplin

טקסס הצמיחה לא מעט אומני ענק – מבליינד למון ג’פרסון ואארון “טי-בון” ווקר בדאלאס, דלברט מקלינטון בפורט וורת’, לייטנינג הופקינס, ג’וני ווינטר, פרדי קינג ואלברט קולינס במזרח טקסס, סטיבי ריי ווהן בבירה אוסטין וZZ TOP ביוסטון.

מבחוץ באו ביג מא ת’ורנטון מאלאבמה, CANNED HEAT מLA וLEADBELLY המרתק מלואיזיאנה.

ג׳וני וינטר מצדיק את חוקי הבלוז (גלו לבד איזה חוק)

הגיע הזמן לשמוע קצת איך העניין הזה נשמע. בבקשה:

Blind Lemon Jefferson – Black Snake Moan

הנה בליינד למון ראשון, כיאה לאב הגאה. השיר מדבר על נחש שחור שנאנח, והמילים של השיר הופכות בכלל את העניין הזה למסתורי. הפירוש נחשף בDVD של סרט שנעשה בהוליווד ונושא את שם השיר: בDVD התוספות הוסבר שפירוש הביטוי הוא קול פנימי שלא נותן מנוח – מעין שדים פנימיים. אצל בליינד למון ג’פרסון מדובר בעוורון שלו, שרודף אותו ולא נותן לו מנוח. הנה הוא.

 

Smokin’ Joe Kubek – Comin Home Today

הרבה לבנים נמצאים בסצינה של טקסס, הנה סמוקינ’ ג’ו קובק:

Smokin Joe Kubek
Smokin’ Joe Kubek

Albert Colins – I ain’t Drunk

והנה “מסטר אוף דה טלקסטר”  – אלברט קולינס, לייב, כמו שרק הוא יודע:

Sam Lightnin’ Hopkins – Mojo Hand

מה אגיד ומה אומר… לא יכול איתו. זה הלהיט הגדול ביותר כנראה, מוג’ו הנד.

T Bone Walker – Stormy Monday Blues

האם זהו שיר הבלוז החשוב והמפורסם ביותר? בהחלט יכול להיות. אין סוף גרסאות נעשו אחריו, אבל זו הגרסה העדינה של טי-בון ב-6/8 מענגות, קלאסיקה נצחית.

Stevie Ray Vaughan – Texas Flood

אומרים שג’ימי הנדריקס היה הטוב מכולם. עוד אומרים שסטיבי ריי ווהן היה טוב ממנו. מאוסטין טקסס, האיש שהלך לנו בטרם עת, שניה לפני שהכניס את הבלוז למיין סטרים.