גיטרות בלוז מפורסמות – חלק א’

זה יכול לקרות מהר, זה יכול לקחת זמן, אבל יום אחד כל מוזיקאי יתחבר לכלי הנגינה שלו ויראה בו בן משפחה של ממש. מתפתחת ממש חיבה אמיתית ולמרות שמדעית זה לא תורם שום דבר לטון, אי אפשר בלי ללטף קצת את הגיטרה מדי פעם. וגם לא קוראים לה גיטרה יותר – קוראים לה קטי מיי בכלל (לכל הגיטרות שלי קוראים קטי מיי).

לאורך ההיסטוריה של הבלוז היו לא מעט גיטרות מפורסמות, אז נעשה להן קצת כבוד – והנה שלוש הראשונות.

“לוסיל

BB King & Lucille

הרי ברור שנפתח איתה, לא? לוסיל הייתה הגיטרות (לדורותיהן) של בי.בי. קינג. היא תמיד הייתה ממשפחת גיבסון (אם כי הראשונה הייתה אקוסטית בכלל), והעכשווית היא ES-355 משופרת.

הסיפור המקובל מאחורי השם הוא ישן: בצעירותו (1949) הייתה לקינג גיטרה אקוסטית אהובה. באחת ההופעות החלה קטטה שגרמה לשריפה וכולם נמלטו מהמקום שנשרף לגמרי. קינג נכנס חזרה ללהבות והציל את הגיטרה שלו (רק כדי שתיגנב מספר שנים לאחר מכן ולא תמצא עד היום). מבירור שעשה לאחר מכן התברר שהמהומה פרצה בין שני גברים שרבו על עלמה אחת בשם, ניחשתם, לוסיל – AND THE REST IS HISTORY.

הנה לוסיל אמיתית אחת בתמונה נדירה ממוזיאון הדלתא בלוז במיסיסיפי:

Lucille

גיבסון עושים כסף טוב על הלוסילים שהם מוכרים, עם או בלי חתימה של קינג (בלינק למעלה), ובצדק: אין עוד מותג כזה.

NUMBER 1

Number one (First wife)

בשנת 1969 גיטריסט צעיר ומוכשר קנה לעצמו פנדר סטרטוקסטר 1963. הוא חרש עליה, אבל לא מאד אהב אותה – היו לו ידיים גדולות והיא לא כל כך התאימה לו. בשנת 1973 הוא עבר בחנות גיטרות בעירו, אוסטין טקסס, וראה סטרטוקסטר אחרת: זו הייתה סטרט מ-1962, אבל היו לה פיקאפים מ-1959. היא הייתה במצב מחריד – מוכה וחבולה. הצוואר שלה היה מוזר וגדול במיוחד, בול לידיים שלו. סטיבי ידע מיד שזו הגיטרה בשבילו, והוא החליף את הסטרט הישנה שלו בגרוטאה הזו, שמיד כונתה “מספר 1”, שפירושו – אשתי הראשונה. עם השנים הוא החליף לה את השריגים לשריגי בס ענקיים, החליף לה צוואר, החליף לה טרמולו, שם לה את המיתרים הכי כבדים בשוק (עד 0.18 לE גבוה!) והכי בולט – החליף את המגן למגן שחור עם ראשי התיבות שלו בנצנצים צועקים. עם או בלי השינויים, הגיטרה הזו הוציאה צלילים שאין שניים להם, והיה לה את הכבוד להיות הגיטרה הראשית של הגיטריסט הגדול בכל הזמנים – סטיבי ריי ווהן. אלמלא היה נהרג בתאונת מטוס, לא היה איש שיחלוק עלי בעניין הזה.

Srivie Ray Vaughan

עם מותו הגיטרה נמסרה לאחיו, ג’ימי ווהן, והיא מאוחסנת אצלו כשהיא עדיין מכוונת חצי טון למטה – כמו שסטיבי אהב. לאף אחד אסור לנגן עליה, והאמת – מי עוד יכול?

“Frosty”

Frosty

קראו לו “אייסמן” ו”מסטר אוף דה טלקסטר”, אז אך טבעי שהגיטרה של אלברט קולינס נקראה פרוסטי.

פרוסטי היא פנדר טלקסטר שנת 1966, אבל דווקא עם פיקאפ האמבקר של גיבסון בצוואר, ופיקאפ סינגל קויל בגשר (הוא לרוב ניגן עליו). קולינס ניגן על פרוסטי בפינגרסטייל, כשהוא פורט עם האגודל ומרביץ עם האצבע (סגנון שעבדכם הנאמן מתגאה בו גם <משמין מנחת>). הגיטרה הייתה מכוונת בפה מינור פתוח ( F C F Ab C F) וקאפו בהתאם לצורך.

Albert Collins

אלברט קולינס כל כך מזוהה עם הטלקסטר, שלפנדר לא נשארה ברירה והם מייצרים רפליקות של פרוסטי. הפתעה הפתעה: ברפליקות אין פיקאפים של גיבסון P-: (הם משתמשים בסימור דנקן).

שלא כמו בן משפחתו והיקר לי מכל בלוזיסט, לייטנינג הופקינס, קולינס נשאר איתנו מספיק זמן כדי להשאיר מורשת יוטיוב נכבדת (נפטר ב-1993). תעשו חיפוש קטן ותראו מאיפה משתינה הפרוסטי.

מאוחר בלילה כבר, וצריך לסיים, אז נקרא לפוסט הזה חלק א’. בהמשך – בלקי, פולקה דוט, לוסי ועוד!

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *