לפני מספר שנים, בחנות לתקליטים יד שניה תל אביבית, המליצו לי להקשיב לאלבום רוק-פיוז'ן שהגיע אליהם עם בנו של מיילס דייויס בתופים, בנו של רובי קריגר (גיטריסט הדלתות – DOORS), בנו של ברי אוקלי (בסיסט הראשון של האחים אולמן), וגיטריסט לא ידוע וללא "ייחוס" בן 16 בלבד המנגן כמו שד!!!

אני כמובן לקחתי את הדיסק הזה – של להקת BLOODLINE ("ייחוס"), והקשבתי לו תכופות כי הוא היה די מרשים, וקצת הזכיר לי את גיטריסט העל סטיב מורס (DIXIE DREGS, DEEP PURPLE, KANSAS).

לא שמתי לב באותו הזמן במיוחד לשם של הגיטריסט ג'ו בונמסה באלבום, עד אשר מספר שנים לאחר מכן התחלתי לראות הודעות באינטרנט על גיטריסט צעיר אשר כבר בגיל 14 התארח על הבמה עם בי בי קינג, ונחשב כאחד מהתקוות לעתיד של הבלוז.

את אלבומו הראשון כסולן, A New Day Yesterday שיצא בשנת 2000, הפיק טום דאוד האגדי (הפיק את ג'ון קולטריין, צ'ארלס מינגוס, אריק קלפטון, האחים אולמן, לינרד סקינרד ועוד). האלבום  כלל שיר מקורי של בונמסה "Miss You, Hate You" שהפך מהר מאוד ללהיט קטן ברדיו. בשנים שעברו מאז, עבד בונמסה קשה, וצבר תאוצה באיטיות אך בהתמדה ובדבקות מוחלטת למטרה.

תשע שנים עברו, תשעה אלבומים הספיק להקליט, ולפני כמה חודשים היה לו את הכבוד להופיע עם להקתו בROYAL ALBERT HALL בלונדון – כבוד גדול וגם מאין מדד של הצלחה בעולם הבידור.

בהופעה על הבמה, בונמסה הוא פצצה של אנרגיה , נגינת גיטרה וירטואזית, מקצועית, ומאוד מרגשת. הוא יודע להחזיק את הקהל במתח וגם לרגש ולהקפיץ את הקהל על הרגליים.

מאחורי הקלעים, הוא מופיע בבתי ספר ומסביר לצעירים את החשיבות של הבלוז, על הקשר ההדוק בין הבלוז והרוק, ונותן להם גם הופעה מרתקת שהם לא ישכחו במהרה.

ג'ו בונמסה נבחר לשרת בועד המנהל של אירגון הבלוז The Blues Foundation, הדואגת לאמני בלוז בכל העולם וגם מעניקה פרסים לאמנים בטקס ה-Blues Awards , ומעודדת להקות חדשות ולא ידועות בתחרות שנתית בממפיס (International Blues Challenge).

http://www.jbonamassa.com/

http://en.wikipedia.org/wiki/Joe_Bonamassa